הקישור בין טבעונות לקיימות ושמירה על אקלים כדור הארץ הפך בשנים האחרונות יותר ויותר טבעי. עם זאת, חלק מהאנשים אינם מודעים לקשר הזה, שהולך ומתבסס במחקרים עדכניים.
לאחרונה ערך ה-BBC באמצעות מומחים מחקר שבקש לבדוק מזון בר קיימא כדי לתמוך ולשמור על הכדור שלנו.
לטענת כותבי המחקר המידע לגבי המזונות שהם באמת "ברי-קיימא", "ירוקים" או "ידידותיים לסביבה" מבלבל – ולפעמים מטעה בעליל.
כדי לענות על השאלות האלה צריך להבין מהם הגורמים שקשורים בגידול וייצור מזון אשר פוגעים בסביבה.
פחמן דו חמצני, מתאן ותחמוצת חנקן הם כולם גזי חממה חזקים, ויחד הם גורמים לרוב המוחלט של שינויי האקלים.
פחמן דו חמצני
שריפת דלקים מאובנים (כגון נפט ובנזין) משחררת פחמן דו חמצני.
מכיוון שדרוש, בממוצע, בערך פי 11 דלק מאובן כדי לייצר קלוריה של חלבון מן החי מאשר כדי לייצר קלוריה של חלבון דגנים, משתחרר הרבה יותר פחמן דו חמצני.
בשנים האחרונות נשמעו קריאות להטיל מס פחמן על בשר כדי לסייע במאבק במשבר האקלים.
מתאן
מעלי גירה – כמו פרות, כבשים ועיזים – מייצרים את הגז בזמן שהם מעכלים את מזונם, והוא גם נפלט בצואה שחזירים, פרות ובעלי חיים אחרים במשקים מפרישים.
הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית הראתה שחקלאות בעלי חיים היא המקור הגדול ביותר לפליטת מתאן בעולם, וכי מתאן יעיל יותר מפי 25 מפחמן דו חמצני בלכידת חום באטמוספירה שלנו.
לצערנו, יש עדויות לכך שבעלי חיים שגדלו בשיטות "אורגניות" פולטים אפילו יותר מתאן מאשר בעלי חיים בחוות גידול. החוקרים מסויימים מאמינים שבעלי חיים "חופשיים" או "גדלים במרעה" הם "גרועים משמעותית" מבחינת פליטת גזי חממה.
חמצן דו חנקני
תחמוצת החנקן חזקה פי 300 כגז חממה מאשר פחמן דו חמצני. לפי האו"ם, תעשיות הבשר, הביצים והחלב אחראיות ל-65% מפליטות תחמוצת חנקן העולמיות.
כיצד תורמת חקלאות הבקר למשבר האקלים
סיפוק כמויות אדירות של תבואה ומים לבעלי חיים חקלאיים ולאחר מכן הריגתם, שינוע ואחסון בשרם הוא תהליך עתיר אנרגיה.
מנגד, יערות – שסופגים גזי חממה – נכרתים כדי לספק שטחי מרעה ולגדל יבולים לבעלי חיים חקלאיים.
לבסוף, בעלי החיים עצמם וכל הזבל שהם מייצרים משחררים עוד יותר גזי חממה לאטמוספירה שלנו.
טביעת רגל פחמנית/ חנקנית
בשנים האחרונות נטבע הביטוי "טביעת רגל פחמנית/ חנקנית".
כדי לקבוע כמה אדם אחד מסייע לזיהום וההתחממות הגלובלית באופן שבו הוא בוחר לצרוך ולהתנהל.
המחקר שערך ב-BBC השווה בין טביעות הרגל האלה של טבעונית, צמחונית ואוכל כל.
אבל רגע, מה לגבי משבר האקלים והבישול עצמו?
אנשים רבים שוכחים או מתעלמים מחלקה של הכנת המזון הביתית בפליטת גזי החממה.
מחקר מאוניברסיטת מנצ'סטר, מצא כי עד 61% מסך הפליטות הגזים הקשורות למזונות מסוימים נוצרות בעת הכנתם בבית – במיוחד עם ירקות.
למשל, קליית לחם בטוסטר מוסיפה פליטת פחמן13% לטביעת הרגל שלו.
וזה לא הכל. סוגים מסוימים של בישול הם הרבה יותר צרכני אנרגיה מאחרים.
הפעלת תנור שלם היא דרך לא יעילה עד כדי גיחוך לחמם כל דבר כי לא רק התנור מתחמם, אלה כל האוויר שמסביב.
שלב אחד למטה הוא בישול על כיריים – טיגון, למשל – הכרוך בהעברת חום יעילה יותר.
עם זאת, המקום הראשון מגיע למיקרוגל, המכוון ספציפית למולקולות המים בתוך המזון, וגם צורך רק חשמל, ואם זה ממקור מתחדש זה אפילו יותר טוב.
צריך לשים לב שכאשר זורקים מזון גם אז מוסיפים גזים מזהמים לטביעת הרגל שלו, כי צריך לחשוב על האנרגיה שמשמשת להובלתו, גריסתו וכן הלאה.
תוצאות…
אז ככה, תוצאות הסקר של ה-BBC עוזרות להמחיש ולהבין את המשמעות של טביעת רגל פחמנית או חנקנית.
אנו מביאים אותן כמעט בשלמותן:
טבעונית – פליטת CO2e בשבוע: 9.9 ק"ג
צמחונית – פליטת CO2e בשבוע: 16.9 ק"ג
אוכלי כל – פליטת CO2e של בשבוע: 48.9 ק"ג
איך אפשר לתרגם את הנתונים האלה למונחים יומיומיים? מחשבון השוויון של הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב מספק כמה השוואות שימושיות:
טבעוני, 9.9 ק"ג (21.8 פאונד): 24.6 מייל (39.6 ק"מ) נסיעה במכונית מונעת בנזין, או 1,204 סמארטפונים טעונים
צמחוני, 16.9 ק"ג (37.3 פאונד): 41.9 מייל (67.4 ק"מ) במכונית מונעת בנזין, או 2,056 סמארטפונים טעונים
אוכל כל, 48.9 ק"ג (107.8 פאונד): 121 מייל (194.7 ק"מ) במכונית מונעת בנזין, או 5,948 סמארטפונים טעונים
כצפוי, התזונה הטבעונית קיבלה את הציון הנמוך ביותר בפליטות, והגיע לפחות משני שליש מהפליטות של הצמחוני ורק חמישית מהפליטות של אוכל הכל.
אם זו הייתה תחרות, הטבעוני בהחלט היה המנצח
אבל התוצאה לא כל כך ברורה כפי שדמיינו.
מסתבר שבימים מסוימים, צמחונות יצאה כתזונה עם פחות פליטות.
נראה שלא מובטחת טביעת רגל הפחמן הנמוכה ביותר כטבעוני – זה תלוי במה שאוכלים.
מה שהתברר מהניסוי שערכו ה-BBC הוא שבממוצע לתזונה צמחית יש פחות פליטות משמעותית. אכילת כמויות גדולות של בשר, במיוחד בשר בקר, היא דרך בטוחה להגדיל את הפליטות.
השינויים בתזונה שלנו שיביאו לירידה הגדולה ביותר בפליטות היו:
הפחתת מוצרים מהחי – אכילת פחות מהם, או החלפה בחלופה צמחית
התמקדות במה שאתה אוכל במקום עלויות השינוע (רלוונטי כנראה במדינות בהן הירקות מיובאים)
בישול יעיל, ושמירת תנורים לאירועים מיוחדים ולא לשימוש יומיומי
הימנעות מבזבוז מזון, באמצעות תכנון קפדני ובישול יצירתי
נסיים עם הציטוט ממשתתף הניסוי אוכל הכל, שבאמת מסכם את העניין
"אחרי שראיתי במשך כמה שבועות איזה הבדל עושה התזונה שלי – זה באמת הזכיר לי עד כמה בחירות המזון שלנו יכולות להיות חזקות בהשפעה על שינויי האקלים.
יש לנו הזדמנות לקבל את ההחלטות החזקות האלה כמה פעמים ביום."